צילום: דינה גונה
בית ביאליק | מוזאון, ארכיון ומרכז תרבות
בית ביאליק – ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק – ששופץ על ידי עיריית תל אביב-יפו בשנת 2023 לציון מאה שנים להקמת הבית, הינו חלק ממתחם ביאליק המהווה מתחם תרבות עברית וישראלית ונמצא בחלקה של העיר שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית.
בית ביאליק תוכנן על ידי האדריכל יוסף מינור ונבנה עם הגעתו של חיים נחמן ביאליק לארץ ישראל בשנת 1924, תוך מעורבתו המלאה של המשורר בתכנון הבית ובעיצובו. הבית דמוי הטירה נחשב לאחד הבתים המרכזיים בפניה התרבותיים וההיסטוריים של תל-אביב והיישוב העברי בארץ. מבנהו האדריכלי המרהיב, עיצוב פנים הבית, התאמת הצבעים המוקפדת והגן שטיפח המשורר במו ידיו, האצילו על סביבתם מעין תחושה ממלכתית היאה למקום משכנו של המשורר הלאומי.
לאחר מותו בשנת 1934 נפתח הבית ליום אחד בשנה – יום פטירתו.
ב1937 העבירה מאניה ביאליק, רעייתו של המשורר, את הבית לרשות עיריית תל-אביב. הבית שימש כמשכן ל'אגודת בית ביאליק' בהשתתפות נציגי העירייה ואגודת הסופרים, על מנת להפוך למרכז תרבותי פתוח לציבור. ככזה, התגבש הבית לכדי מוזאון לזכר ח.נ ביאליק, ארכיון וספריית עיון לתלמידים, כש-3500 הספרים בספרייתו הועמדו לרשות הציבור.
המנהל הראשון שנבחר לנהל את הבית הוא הסופר משה הללס שהיה חבר קרוב של ביאליק עוד מימי קישינב ואודסה. בשנת 1939 התמנה משה אונגרפלד למנהל הספרייה והארכיון.
במהלך שנות השמונים התמנה יונתן דובוסרסקי למנהל הבית וכיהן במרוצת חמש-עשרה השנים הבאות. במסגרת כהונתו, שינה בית ביאליק את פניו. ברוח התפיסה המוזאלית של שנות השמונים, עבר המוזאון שיפוץ משמעותי בו הודגש ביאליק המשורר הלאומי על חשבון ביאליק האדם הפרטי. בתוך כך, חדר השינה, חדרי השירותים והמטבח הוחלפו לתצוגות ומשרדים, הבית נצבע בצבעים בהירים ועל חזיתו הותז שפריץ אפרפר.
בשנת 2000, תחת כהונתו של ראש העיר רון חולדאי, התמנתה האמנית איילת ביתן-שלונסקי כאוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק. בשנים אלו עבר המוזאון עבודת שיקום ושחזור מהיסוד, במטרה להשיב עטרה ליושנה ולהחזיר את הבית אל פניו המקוריים, תוך נאמנות לבחירותיו של ביאליק. את עבודת השיקום ועיצוב התצוגה החדשה הובילה אדריכלית השימור פרופ' ניצה מצגר-סמוק ותוכן התצוגה נכתב על-ידי שמואל אבנרי, אחראי ארכיון בית ביאליק. בתוך כך, נחשפו הצבעים המקוריים העזים של קירות הבית – כחול, ירוק ואדום – שהיו מכוסים עד כה, על עיטוריהם הייחודיים. כמו כן, שוקמו הרהיטים המקוריים של הזוג ביאליק ויצירות האמנות שרכשו בחייהם וכן הוכפל חלל הארכיון והותקנו בו מערכות מתקדמות לשימור המסמכים יקרי הערך: כתבי יד נדירים, קטעי שירים, סיפורים, מאמרים, נאומים, תעודות ועוד.
תצוגת הקבע החדשה השתלבה עם הסגנון הייחודי של הבית והאירה את דיוקנו של המשורר הלאומי בכל עושר מעגלי יצירתו ופועליו התרבותיים והחברתיים.
לראשונה חשף בית ביאליק את ריבוי מפעלותיו של המשורר כמנהיג ומורה דרך, פרשן וחוקר, מכנס אוצר התרבות היהודית, מסאי ונואם, עורך, מתרגם, מוציא לאור ומחייה הלשון העברית. התוצאה יוצאת הדופן שהפגישה בעוצמה בין מזרח ומערב, שימשה לא רק צוהר לרוחו של ביאליק, אלא גם חלון ראוה לרוח האסתטית המיוחדת של תחילת המאה העשרים בארץ ישראל: בנייה אקלקטית בעלת עיטורים אוריינטליים לצד אירופאים: קשתות, מגדל, כיפה, אח, רצפות מצוירות ועוד – שנתנו ביטוי מוחשי לתפישתו התרבותית של המשורר.
מאז ועד היום משמש בית ביאליק כמוזאון, ארכיון ומרכז תרבות, המקיים פעילויות ואירועים לקהל הרחב.
בית ביאליק הינו אחד מחמשת בתי התרבות המהווים את מתחם התרבות בכיכר ביאליק המתחדשת.
אנשי קשר
מדריכה במוזיאון
מדריך במוזיאון
מדריך במוזיאון
