לוגו בית ביאליק

התחממות עולמית

ב-70 השנים האחרונות חל זינוק חד ומתמיד בריכוז האטמוספרי של פחמן דו-חמצני בקצב שינוי חסר תקדים.

בעולם המדע שוררת הסכמה גורפת כי ההתחממות הגלובלית יוצאת משליטה. ב"קיצור תולדות ההתחממות", שהתפרסם לאחרונה בעיתון הארץ, עולה שהשנים 2015-2019 נחשבות לחמות בהיסטוריה. מעריכים שבין השנים 2030-2050 הכדור יתחמם ב-1.5 מעלות צלזיוס. השפעות ההתחממות חובקות תחומים רבים. מיליוני איש בעתיד הקרוב צפויים להיות בסיכון חשיפה להצפות כתוצאה מעליית פני הים. זאת אפילו מבלי למנות בהשפעות ההרסניות של שינויי מזג האוויר הקיצוניים על עולם החי ועל המשק החקלאי. יתר על כן, השפעות ההתחממות הגלובלית אף צפויות להביא לשנות בצורת ומפולות, הוריקנים ורעידות אדמה. דו״ח שהוציא ארגון הבריאות העולמי צופה כי שינויי האקלים יגרמו למותם של כרבע מיליון בני אדם בכל שנה החל משנת 2030.

הגורם המרכזי להתחממות הנצפית הוא פליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני, מתאן וחמצן דו-חנקני. העליות הקיצוניות ביותר בהתחממות פני השטח של הכדור נמצאות באזור הארקטי, שם הן גורמות לנמיסה של קרחונים. תוצאה ישירה נוספת היא שריפות יער והכחדה של מערכות אקולוגיות. אולם למרות הקונצנזוס המדעי, בקרב הציבור הרחב עדיין קיימת הכחשה של ההתחממות העולמית, או לפחות הכחשה של סיבותיה.

מקור: הארץ, PLOS ONE


***

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם / חיים נחמן ביאליק

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם

הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם,

עֵת יְבַקֵּשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלוֹם –

בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף!

לִי־יֶשׁ־גָּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד צֵל,

הַרְחֵק הַרְחֵק מֵעִיר וּמִמְּתִים, נֶחְבָּא תֵל,

כֻּלּוֹ עָטוּף יְרַקְרַק, כֻּלּוֹ אֹמֵר סוֹד אֵל –

שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים!

וּבְהִתְעַנֵּג וּבְרֹךְ שָׁם בַּמַּחֲבֵא הַלָּז

נַמְתִּיק יַחְדָּו בִּדְמִי צָהֳרַיִם הָרָז,

שֶׁיּוֹפִיעַ לִשְׁנֵינוּ מִקֶּרֶן הַפָּז,

הַבֹּקַעַת אֶת־שִׁפְעַת הַצְּלָלִים.



ביאליק כתב את השיר בסתיו 1896 והוא הובא לדפוס בקיץ 1900 ב׳לוח אחיאסף׳ תחת הכותרת ׳רעות והתבודדות׳. זהו אחד משירי הטבע החזקים של ביאליק, תחילתו האופטימית מקרינה הלך נפש של פתיחות לעולם ולרוח האדם, והיא אינה מעידה על המשכו הספוג ברוח עצבות ומיאוס.
הסופר יעקוב פיכמן תיאר את השיר במילים נרגשות: ״אחד משיריו הנפשיים והבוגרים ביותר, מאותם השירים אשר זיו האדם שבהם לא יועם לעולם״.