לוגו בית ביאליק

אוקיינוסים, ימים ומערכות ימיות

שטחי הביצות, המהווים כר פורה לגידול ביולוגי נעלמים פי 3 מהר יותר מאשר היערות.

לשינויי האקלים השפעות רבות והרסניות על אוקיינוסים, ימים ומערכות ימיות. אלו מתבטאים בעיקר בעליית פני הים, התחממות והתחמצנות האוקיינוסים, המאיצים בתורם את התחממות כדור הארץ בחזרה.

ההתחממות הגלובלית גורמת להפשרה וקריסה של שכבות קרח משני מצבורי הקרח הגדולים בעולם (גרינלנד ואנטרטיקה). היעלמות הקרחונים מסכנת את בעלי החיים באיזורים המקוטבים ומובילה לעליית פני הים ואיתו הסיכון להצפות, פגיעה במערכות אקולוגיות, המלחת בארות שתייה ועוד.

בנוסף, האוקיינוסים סופגים כשליש מפליטת הפחמן הדו חמצני שנוצרת על ידי בני האדם בשריפת דלקי מאובנים. שיבוש מחזור הפחמן בעולם, מוביל לעלייה בחומציות והתחממות האוקיינוסים. הללו בעלי השלכות מרחיקות לכת על בעלי חיים וצמחים ימיים ופוגעים פגיעה אנושה בשוניות האלמוגים ובפיטופלנקטון - מארג האצות המהווה את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוס.

מקורות נוספים למצב השפל הימי הינם דיג יתר וזיהום בפלסטיק וכימיקלים.

מקור: Phys, Express

***

על מסע הדג

הספר השלישי שיצא בהוצאת ״אופיר״ לספרות ילדים שיסד ביאליק בברלין לצד שותפתו הציירת תום זיידמן פרויד.
הספר שיצא במקורו בגרמנית תורגם לעברית על ידי ביאליק, לצד איוריה המופלאים של זיידמן פרויד, פורסם בשנת 1923 ונחשב לפסגת שיתוף הפעולה בין השניים.
עלילת הספר היא מסעו הדמיוני של הילד אורי על גבו של דג ענק אל אי ילדים אוטופי.
״מסע הדג״ מוערך עד היום בגרמניה כספר מופת בתחום ספרות הילדים.

האיור, מאת המאיירת תום זיידמן פרויד, ״בהוקרה לאמא שלנו אביבה הררי, בתה של תום״.

יָם הַדְּמָמָה פּוֹלֵט סוֹדוֹת/ חיים נחמן ביאליק

יָם הַדְּמָמָה פּוֹלֵט סוֹדוֹת,
וְכָל-הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֵק;
וּמֵאַחֲרֵי הָרֵחַיִם
שְׁאוֹן הַנַּחַל אֵינוֹ פוֹסֵק.

שְׁחוֹר הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ כּוֹבֵשׁ,
מַרְכִּיב צֵל עַל-צֵל וְכוֹפֵל;
דּוּמָם אֶל-יָם הַמַּחֲשַׁכִּים
כּוֹכָב אַחַר כּוֹכָב נוֹפֵל.

וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם,
אַרְגִּישׁ: לִבִּי עֵר וּמְדַבֵּר;
אַרְגִּישׁ: מַעְיָן טָהוֹר אֶחָד
הוֹמֶה אַט שָׁם וּמִתְגַּבֵּר.

אוֹמֵר לִבִּי לִי בַחֲשָׁאי:
“בְּנִי! חֲלוֹמוֹתֶיךָ בָאוּ;
נָפַל כּוֹכָב מֵרָקִיעַ –
הַאֲמִינָה – לֹא שֶׁלְּךָ הוּא.

עוֹד שֶׁלְּךָ קָבוּעַ אֵיתָן
וּבְמִשְׁבַּצְתּוֹ יִזְרַח שָׁמָּה;
שָׂא עֵינֶיךָ – הִנֵּה שָׁם הוּא
קוֹרֵץ, רוֹמֵז לְךָ נֶחָמָה.”

וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם
אֵשֵׁב אַבִּיט אֶל-כּוֹכָבִי;
לִי אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד –
הוּא הָעוֹלָם שֶׁבִּלְבָבִי.

נכתב באודסה בסתיו 1901 והופיע לראשונה במהדורת שיריו השניה של ביאליק ב-1908. המשפט המסיים את השיר - "לי אין עולם אלא אחד - הוא העולם שבלבבי" - מציג שוב את תפיסתו החדשנית של ביאליק באשר לשיקוף הוויית הטבע בתוך החוויה הנפשית, האינטימית, של היוצר והאמן.